בית משפט לתביעות קטנות בירושלים פסק לטובת הנתבעים ב ת"ק 17485-11-10 משה זקן נ' LIVE DNS וקבע כי לא ניתן לבטל רכישת שם מתחם ע"פ חוק ההגנה לצרכן מפאת סיווג העסקה כעסקת טובין.
התובע, משה זקן רכש מהתובעת, באמצעות האינטרנט, 40 שמות מתחם, בניהם .comשירותאלקטרה, .comהמכללה למנהל ועוד ושילם 5,800 ₪ בכרטיס אשראי, תוך אישור קריאת הסכם הרכישה בכל רכישה ורכישה, בו מצוין בפירוש, כמו באתר של הנתבעת, כי לא ניתן לבטל את העסקאות.
התובע טוען כי בהתאם לחוק הגנת הצרכן הוא רשאי לבטל עסקה מרחוק בתוך 14 יום ממועד כריתתה ועל כן תובע השבה של מלוא הסכום ששולם בתוספת פיצויים בסך 13,800 ₪ נוספים.
הנתבעת טענה מנגד כי עסקה של רכישת שם מתחם היא עסקה לקבלת שירות או לרכישת טובין שיוצרו במיוחד עבור הלקוח, ולא ניתן לבטל עסקאות אלו.
בנוסף, הנתבעת שימשה כמתווכת בלבד, ושילמה לחברה אמריקאית שהיא בעלת הרישיון ליצירת שם מתחם שמסתיים ב.com
התובע הגיב בתשובה שעסקאות הנערכות בחו"ל לרכישת שמות מתחם הן ברות ביטול בתוך 5 ימים.
בית המשפט תחילה התייחס לטענות הצדדים ביחס להתקשרות עם ארה"ב בהבהירו כי הדין החל על העקה הינו הדין הישראלי, ומכאן שביטולה הוא ע"פ הוראות דין זה ולא על פי הוראות הדין הזר.
צוטטו הוראות סעיף 14(ג) ו-(ד) לפיהן לו תסווג העסקה כמתן שירות או טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן לא תבוטל העסקה ואם יסווג כנכס תבוטל העסקה.
מכאן שנותר להכריע בדבר סוג העסקה שנערכה בין הצדדים. על מנת להכריע בסוגיה זו צוטט ת"א 1627/01 מ.ש. מגנטיקס בע"מ נ' דיסקופי (ישראל) בע"מ (2001), ת"א (מחוזי יר) 8323/06 המכינה הבינתחומית לעיצוב ואדריכלות בע"מ נ' שורשים מכינות לעיצוב ואדריכלות בע"מ, תק-מח 2007(4), 7810,7816 (2007), שם נקבע בעניין זה:
"רישום כתובת אלקטרונית (שם מתחם domain name) באינטרנט, בדומה לרישומו של סימן המסחר, מקנה לבעל הכתובת את הזכות הבלעדית והייחודית להשתמש באותה כתובת. יש בכך משום זיהוי המשתמש כלפי שאר המשתמשים ברשת" (ת"א (מחוזי יר') 9136/07 Expedia Inc. נ' דרורי יקותיאלי, תק-מח 2008(2), 9468, 9471 (2008)).
כלומר הכתובות האלקטרוניות אינן קיימות במרחב הוירטואלי, אלא הן נוצרות לפי דרישה, במקרה זה דרישת התובע. מדובר במוצר ספציפי שהמשיבה "תפרה" לפי בקשת התובע. מכאן, שמדובר בטובין שהנתבעת הכינה לתובע במיוחד, ועסקה כזו, מרגע שהוכנו הטובין, אינה ניתנת לביטול.
השופטת דורית פיינשטיין פסקה לטובת הנתבעת וקבעה כי התובע ישא בהוצאות המשפט בסך 1,500 ש"ח.