ערעור על קלות העונש של 9 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שהוטל על כל אחד מהמשיבים ב
ת.פ. 6655-03-10 לאחר שהורשעו עפ"י הודאותיהם בעבירה של סיוע לארגון ועריכת הגרלות והימורים באינטרנט.
עפ"י הנטען בכתב האישום המתוקן, שבו הודו המשיבים במסגרת הסדר טיעון, במסגרת בניית אתרי אינטרנט בנו המשיבים גם אתר להימורים ואף שימשו כתומכים טכניים לתפעולו.
במהלך שנת 2008 הקימו המשיבים חברה בע"מ ובאמצעותה המשיכו לסייע בתפעול ותמיכה טכנית של אתר ההימורים.
בימ"ש קמא זקף לקולת העונש את הרקע הנורמטיבי של המשיבים, את היות המעשים במדרג הנמוך של העבירה וביחס לחלקם של אחרים שהורשעו בפרשה, שהיא תקדימית מסוגה, וקבע שמתוך כך אין מקום למיצוי הדין.
המערערת טוענת כי בימ"ש קמא שגה כשהקל בעונשי המשיבים ונתן משקל יתר לנסיבותיהם האישיות ולהיותם חסרי עבר פלילי.
המערערת מדגישה כי בתי המשפט הדגישו לאורך השנים את חומרת העבירה של איסור החזקה או הנהלת מקום לעריכת הימורים אסורים, עמדו על נזקיה ועל הצורך בענישה מחמירה נוכח הנזקים שהיא גורמת לפרט ולציבור
כמו כן המשיבים הקימו ותיחזקו את הפלטפורמה של האתר באופן רציף במשך כשנתיים וחצי ובכך סייעו לארגון משחקים אסורים. עונשי המאסר על תנאי שהוטלו עליהם לא מהווים מענה לחומרת העבירות ולנזק שהן גורמות וסוטים מנורמות הענישה המקובלות.
המשיבים טוענים מנגד כי יש להתחשב בכך שהיו מי שהחזיקו את האתר ונתנו לו שירותי איכסון במשך כ- 4 שנים והנ"ל לא הועמדו לדין ואילו המשיבים לא הרוויחו מפעילותם של המהמרים, כמו ראשי הקבוצות והסוכנים שהביאו אותם.
בנוסף, המשיבים הם אנשים נורמטיבים שהחזיקו בחברה שהחלק הארי של פעולותיה היה חוקי ולגיטימי. כאשר המשיבים נעצרו הם נאלצו להפסיק את פעילות החברה ופיטרו עובדים.
בית המשפט המחוזי מרכז קבע כי מסכים הוא עם גישת בית משפט קמא, לפיה לא מדובר במעשים שנמנים על הרף העליון של העבירות שעניינן ארגון הימורים והחזקת מקומות להימורים, גם כאשר מדובר בהימורים באמצעות האינטרנט שפגיעתן באינטרסים המוגנים רעה יותר מאשר הימורים שנעשים שלא באמצעות האינטרנט.
המעשים שנעשו ע"י המשיבים לאורך שנתיים וחצי, גם אם נעשו במקביל ע"י אחרים וגם אם אינם עומדים למעלה מהרף התחתון של עבירות ארגון הימורים ואחזקת מקום לשם כך, הרי שהם נעשו למען בצע כסף והמשיבים, יחד עם אחרים, קיבלו סכום של 45,000 ₪ בתמורה למעשיהם.
זאת מבלי להתעלם מכך שעל החברה, שהמשיבים הינם הבעלים והמנהלים שלה, הוטל קנס מוסכם של 30,000 ₪.
הערעור התקבל ונפסק להשית על כל משיב קנס בסכום של 10,000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו.