שתף

בית משפט השלום נצרת בתאריך: 16/08/2011

ת"א 4336-04 

בפני:  1. כב' השופט/ת יפעת ש טרית

תובעים:  1. פאיז אשתיווי

 - נגד -  

נתבעים:  1. אלסינארה הוצאה לאור בע"מ ואח'

פסק-דין 

1.         בפניי תביעה לחיוב הנתבעים בתשלום פיצוי כספי לתובע בסך 150,000 ש"ח ולחיוב הנתבעים בפרסום התנצלות, תיקון והכחשה בעמודו הראשון של עיתון "אלסינארה" בגין הוצאת לשון הרע שגרמו לתובע, כטענתו. כן עותר התובע לחיוב הנתבעים לפרסם את דבר ההתנצלות בעמוד הראשון של אתר האינטרנט של העיתון, זאת במשך 5 ימים. כן עותר התובע לחיוב הנתבעים בתשלום הוצאות לדוגמה ובשכר טרחת עורך דין.

מבוא :

2.         מהות התביעה שבפניי הינה שתי כתבות אשר פורסמו על ידי הנתבעים בעיתון "אלסינארה" ובעמוד הראשון של אתר האינטרנט של העיתון, בגין אירוע בו התובע היה מעורב ביום 11.4.04.

הצדדים לתביעה 

3.       בכתב התביעה המקורי נתבע גם עיתון אלסינארה. לבקשת התובע, הוריתי ביום 11.12.06 על מחיקת עיתון אלסינארה (הנתבע 1) מכתב התביעה המקורי.

4.       זאת ועוד, בכתב התביעה המקורי נתבע גם מר לוטפי משעור, משהלך לעולמו תוקן כתב התביעה בכך שהוספו שתיים מיורשותיו של הנתבע 4 כנתבעות נוספות, ואריא משעור ויארה משעור (הנתבעות 6-7). בהקשר זה ביום 29.3.07, בהסכמת הצדדים, הוריתי על מחיקת התביעה כנגד הנתבעים 4,6,7.

5.       כמו כן, בכתב התביעה המקורי נתבע גם מר ראיד דגש, ממשטרת ישראל,לשכת התנועה בנצרת (הנתבע 5). מר דגש שלח הודעת צד ג' כנגד הנתבעת 2 וכנגד מר זכריא חסן. ביום 29.11.07, לאחר שהתקבלה הודעה בדבר הסדר בין התובע לנתבע 5 ולאחר שעיינתי בהודעה שהוגשה וסומנה ב/1, ניתנה החלטה ולפיה, קיבל ההסדר ב/1 תוקף של פסק דין. להדגיש, כי פסק דין זה הינו פסק דין חלקי אשר ניתן אך בעניינו של הנתבע 5.

6.       לאור כל האמור לעיל, הרי שהתביעה כנגד הנתבעים 1,4,6,7 נמחקה, בעניינו של הנתבע 5 ניתן פסק דין חלקי ולפיכך  הרי שפסק דין זה מתייחס אך לנתבעים 2 ו- 3.

ההסכמה הדיונית 

7.       בדיון אשר התקיים בפניי ביום 14.9.10 ולאחר שנשמעו חלק מראיות הצדדים, הסמיכו הצדדים את בית המשפט לפסוק בתיק זה על דרך הפשרה, בהתאם להוראת סעיף 79א'(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית ולפיה, העדויות שישמשו את בית המשפט לצורך פסיקתו תהיינה אך ורק עדותה של הגב' לובנה אשתיווי, עדותו של התובע ועדותו של מר זכריה חסן, אשר ייחקר ביום 15.9.10. עוד הוסכם, כי בית המשפט ינמק בקצרה את פסיקתו, במסגרת פסק הדין שיינתן במתווה שנקבע לעיל. הסכמה דיונית זו, קיבלה תוקף של החלטה.

8.       בדיון אשר התקיים בפניי ביום 15.9.10, ובהתאם להסכמה הדיונית כאמור, נשמעה עדותו של מר זכריה חסן. כן ניתנה החלטה ולפיה הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב. סיכומי הצדדים מונחים בפניי.

טיעוני הצדדים :

9.         לטענת התובע, הפרסומים נשוא תובענה זו היו בלתי אובייקטיביים והנתבעים ניצלו את המידע שהגיע לידם והלבישו עליו סיפור דמיוני, סנסציוני ושקרי, אותו הם ניפחו לממדים מפלצתיים, כדי לפגוע במעמדו ובשמו הטוב של התובע. עוד טוען התובע, כי הנתבעים שפכו את דמו בפרסומים אלה, הוציאו את דיבתו רעה בחוסר תום לב מתוך כוונת זדון וכמסע לחיסול חשבונות ונקמנות אישיים.

10.        לטענת התובע, פרסומים אלה פגעו ופוגעים בתדמיתו של התובע, השפילו אותו והטביעו בו אות קין, עמה הוא מסתובב עד עצם היום הזה.

11.        כך טוען התובע, כי לצורך השגת מטרותיהם, ניצלו הנתבעים את כוחם, מעמדם ושליטתם בעיתון רב תפוצה. כך טוען התובע כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב, אשר בא לידי ביטוי הן במסגרת הפרסומים והן במסגרת ניהול ההליך המשפטי כאן.

12.        בשל אלה, טוען התובע, כי על הנתבעים ביחד ולחוד לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, כמפורט בסיכומיו.

13.        לטענת הנתבעים, הרי שעל התובע לחזור בו מתביעתו זו, זאת ממספר נימוקים. ראשית מפנים הנתבעים לתיק אחר שהתקיים בין הצדדים בבית משפט השלום בחיפה ולהליכים אשר התקיימו שם. עוד מפנים הנתבעים להתנהלות התובע, כפי שהדבר עלה במהלך חקירתו בבית המשפט. מוסיפים וטוענים הנתבעים, כי במהלך חקירת התובע ורעייתו הוברר, כי הפרסומים נשוא התובענה הינם פרסומי אמת. בהקשר זה מדגישים הנתבעים, כי עסקינן בפרסומים "מותרים", המושתתים על עובדות נכונות.

14.        מוסיפים וטוענים הנתבעים, כי במקרה דנן ובנוסף להגנות המנויות בחוק, הפרסומים דנן נהנים מהגנת "אמת דיברתי" וכי הפרסום הינו בבחינת חזרה על מה שנאמר, או פרסום מה שפורסם ומהווה ראי של המציאות. כן טוענים הנתבעים, כי ישנו עניין ציבורי בפרסומים, במיוחד כשמדובר באישיות ציבורית ובהליכים משפטיים, לרבות פליליים, שבפרסומם קיימת תועלת ציבורית רבה ויתרון לכלל החברה, לרבות קבלת מידע על פעילות עבריינית, במיוחד כשפעילות זו נעשית במקום ציבורי. משכך, בפרסומים דנן יש משום תועלת רבה לחברה, והם משרתים את זכות הציבור לדעת.

15.        כן טוענים הנתבעים כי הם פעלו על פי חובתם המוסרית, החברתית והחוקית, המוטלת עליהם מכוח מערכת היחסים האמינה שבינם לבין הקוראים. לחלופין טוענים הנתבעים, כי הפרסומים נהנים מהגנת "תום הלב" וכי מוטלת עליהם החובה המוסרית או החברתית למסור מידע מלא לקוראים, לרבות מידע אודות הליכים משפטיים וכתבי בית דין. כן טוענים הנתבעים, כי הפרסום הינו בבחינת "פרסום מותר" כשהגדרתו של זה בחוק, ומהווה העתק או תמצית של פרסום הפתוח לעיון על פי חוק.

16.        לאור כל האמור לעיל טוענים הנתבעים, כי הסעד אליו יוכל לעתור התובע, אם בכלל, הינו סעד של הכחשה או תיקון, ואין לבית המשפט סמכות לכפות התנצלות. כאשר, לטענת הנתבעים, אין כאמור מקום במתן סעד כזה כלל. עוד טוענים הנתבעים, כי אין ליתן אמון בעדויות התובע ורעייתו.

17.        לאור כל האמור לעיל טוענים הנתבעים, כי דין התביעה להידחות תוך חיוב התובע בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. לחלופין טוענים הנתבעים, כי אם ימצא בית המשפט שהיו אי אילו אי-דיוקים בפרסומים, הרי שמכלול הפרסומים היה נכון. לחילופי חילופין טוענים הנתבעים, כי אם בית המשפט יסבור שיש מקום לפסוק לתובע פיצויים כלשהם, הרי שהתובע לא הוכיח כל נזק, ולפיכך על בית המשפט לפסוק מתוך הסכום הסטטוטורי הקבוע בחוק, היינו 50,000 ש"ח, סכום סמלי ביותר. באשר לגובה הסכום, מפנים הנתבעים לפסיקה הנוהגת.

דיון :

18.        לאחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים, בעדויות אשר הובאו בפניי, בסיכומי הצדדים על נספחיהם ובכל המסמכים שהובאו לעיוני, ובשים לב להסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים, באתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי.

19.        משבאתי לפסוק על דרך הפשרה כפי שהסמיכוני הצדדים, לאחר שעיינתי בראיות הצדדים כפי שהובאו בפניי, בשים לב לסוגיית נטלי ההוכחה הנדרשת בהקשר זה, כמו גם בשים לב להגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965 והנגזרת הצריכה מהן למסכת העובדתית שבפניי, כמו גם לאחר שעיינתי בלשון הפרסומים עצמם והעולה מהם ובשים לב לפסיקה הנוהגת הרלבנטית בסוגיות אליהן נדרשתי בתובענה דנן, רואה אני לחייב את הנתבעים כדלקמן:

א.    הנני מחייבת את הנתבעים 2 ו-3, ביחד ולחוד, לפצות את התובע בסכום כולל של 10,000 ש"ח. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ב.    הנני מחייבת את הנתבעים 2 ו-3 בפרסום כתבת תיקון, הן בעיתון אלסינארה והן באתר האינטרנט של העיתון, כפי שיפורט להלן:

·        כתבת התיקון תפורסם בעיתון בכותרת, בגודל, בצבע ובמיקום זהים לאלה בהם פורסמה הכתבה המקורית (הראשונה מבין שתי הכתבות). בכתבת התיקון יירשם, כי הדיווח ולפיו, נערך מרדף משטרתי אחר התובע וכי התובע לא ציית להוראות המשטרה, היה לא נכון. כמו כן, יפורסם בכתבת התיקון, כי כתב האישום שהוגש כנגד התובע בוטל.

·        כתבה זו תפורסם גם בעמוד הראשון של אתר האינטרנט של הנתבעים.

·        הפרסומים כאמור יפורסמו בתוך 30 יום ממועד מתן פסק דין זה.

20.        בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.

21.        המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לצדדים.

ניתן היום,  ט"ז אב תשע"א, 16 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.