דיני אינטרנט - פורטל ישראלי למשפט ואינטרנט
זכויות יוצרים ת"א 19791-04-11 סמולינסקי ואח' נ' ב.מ.ב.י מערכות תוכנה בע"מ
09.12.2011
בית משפט המחוזי ירושלים
בתאריך: 08/11/2011


ת"א 19791-04-11
בפני:
1. כב' השופט/ת יוסף שפירא
התובעים:
1. דניאלה סמולינסקי
2. אלי בלנק
- נגד -
נתבעת:
1. ב.מ.ב.י מערכות תוכנה בע"מ
פסק דין

1.לפני תובענה שעניינה הפרת זכויות יוצרים של התובעים על ידי הנתבעת. נטען כי האחרונה גזלה, תוך שימוש בלתי חוקי ובאופן בוטה, בזכויות התובעים במאגר נכסי נדל"ן שבבעלותם, תוך עשיית עושר ולא במשפט על חשבון התובעים.

2.לאחר הליך ביניים, ניתנה החלטה על שמיעת הוכחות והגשת תצהירי עדות ראשית, ונקבע מועד לדיון. במהלך הישיבה הצעתי לצדדים להכריע בסכסוך לפשרה על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

לאחר דברים אלה, הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר דיוני לפיו קיבלו את הצעת בית המשפט, ובגדרו של ההסדר הדיוני, הוסכם על סיכומים קצרים לצורך הכרעה.

3.בקצירת האומר, אפרט את טיעוני הצדדים.

התובעים טוענים כי הנתבעת לא חלקה על דבר עצם העתקת הנתונים ממאגר התובעים, אלא על עצם השאלה אם העתקה זו היוותה הפרת זכויות יוצרים של התובעים, וממילא ברי כי אחד ממוקדי המחלוקת העיקריים בין הצדדים הינה השאלה האם מאגר התובעים והנתונים המופיעים בו נהנים מהגנת זכויות יוצרים.

4.ביום 27.4.11 ניתן פסק דין חלקי בתובענה זו בעניין צו המניעה הקבוע, לפי נאסר על הנתבעת לעשות כל שימוש במאגר התובעים ו/או במידע הכלול בו ו/או בעדכונים של המידע כתוצאה מתחקור ו/או טיפול במידע ע"י התובעים, כל זאת באמצעות המאגר שמפעילה הנתבעת.

התובעים טוענים כי הם הקימו מאגר המספק מידע על נכסי נדל"ן המוצעים למכירה ו/או להשכרה בשוק. המאגר מתעדכן באופן שוטף ורציף, ובכלל זה עובר כל נכס תחקור ראשוני ותחקורים חוזרים מדי 3 שבועות ע"י התובעים, והדבר כרוך בעבודה והשקעה רבה.

5.המאגר משווק למשרדי תיווך שונים תמורת דמי מנוי חודשיים של כ- 455 ₪. המאגר משווק ומועבר לידי המנויים באמצעות 2 תוכנות מחשב המאפשרות חיפוש מהיר ונוח של המידע הכלול במאגר על פי כל קריטריון מבוקש (להלן: "התוכנות"). תוכנה אחת פותחה על ידי חברת מידן מערכות בע"מ בשיתוף עם התובעים. התובעים הינם בעלי זכויות השיווק וההפצה הבלעדיים של התוכנה בירושלים וסביבתה (אזור חיוג 02). התוכנה השנייה – תוכנת "קוד נדל"ן" פותחה במיוחד עבור התובעים ע"י מל"מ מערכות והיא בבעלות הבלעדית של התובעים. עוד חשוב לציין, כי בסיס הנתונים בתוכנות זהה לגמרי.

6.לא מדובר בהעתקה חד פעמית או מקרית, כי אם העתקה שיטתית ויומיומית.

הנתבעת הצהירה כי: "נערכה סריקה ידנית אנושית של נתונים חדשים במאגר הנתונים של אתר האינטרנט קוד נדל"ן... ועדכון נתונים חדשים בכרטיס הנכס הספציפי של bamby.expert ככל שנמצאו נתונים חדשים" (סע' 22 לתצהיר).

התובעים מדגישים כי העובדה שהנתבעת העתיקה ופרסמה מידע שגוי שנלקח ממאגר התובעים, מוכיחה מעל לכל צל של ספק כי הנתבעת כלל לא מבצעת תחקור ואו אימות נתונים לגבי המידע המועלה במאגר שלה, זאת בניגוד מוחלט לאמור בסעיף 15 לתצהיר מטעמה.

מדובר ביצירה מסוג לקט, שכן המדובר על מאגר של נכסי נדל"ן, אשר מהווה "יצירה" המוגנת לפי סעיף 4 לחוק זכויות יוצרים.

דרך פעולת התובעים מלמדת על היצירתיות והמחשבה שהשקיעו הם בהשגת הנתונים ועריכתם על מנת שהמאגר ייחשב יצירה הנהנית מזכויות יוצרים.

התובעים מפנים לע"א 2790/93 Roberet E.Eisenman ואח' נ' אלישע קימרון, פ"ד נד(3) 817, שם נקבע:

"אשר למידה הנדרשת של ההשקעה והיצירתיות נאמר: "רואי לציין שלפי כל הגישות אין מדובר אלא במבחנים מינימאליים, הן לעניין ההשקעה והן לעניין היצירתיות הנדרשת.. השקעה, מתבטאת בהשקעת משאב אנוש כלשהו: זמן, מאמץ, כישרון, כסף, ידע, שיפוט, פיתוח, כאב או טעם אישי... נדרש שהשקעת היוצר תעבור מינימום מסוים, אם כי מינימום זה נמוך מאוד. נדרש ש"ניתן יהיה להבחין בתרומתו העצמאית של היוצר" או ש"המוצר ניתן להבחנה מאבני הבניין שלו" (עניין אינטרלגו, בעמ' 170)". (שם, 830).

7.כן טוענים התובעים כי המאגר בכללותו מהווה יצירה מוגנת, וגם בחירת הנתונים הכלולים בו וסיווגם נהנית מהגנת זכויות יוצרים, ומפנים לספרו של ט' גרינמן, זכויות יוצרים, אמנים ומפיקים, הוצאת סדן, בציינו:

"כאשר הופעלה יצירתיות בבחירה ובסיווג של החומר, חלה זכות יוצרים גם באלה. על כן, למרות שגם במאספים שכאלה החומר עצמו אינו מוגן, נראה שתחול כאן גרסה מצומצמת של ההלכה המסורתית, לפיה לא ירשו בתי המשפט, במרבית המקרים, לעורך מאוחר לעשות שימוש בחומר הנאסף וסווג בידי קודמו, ליצירת מאסף מאותו סוג מבלי שיבצע עבודת סיווג עצמאית". (שם, 26).

התובעים טוענים כי אף אם נתנו לנתבעת את קוד הגישה לתוכנות, דבר המוכחש מכל וכל ע"י התובעים, הרי שמעולם לא נתנו לנתבעת רשות להעתיק ולעשות שימוש בלתי חוקי במאגר שלהם, וכל ניסיון לטעון ההיפך הינו מופרך מיסודו. חמור מכך, עצם העובדה שעובד הנתבעת רכש מנוי לשימושו ו"לשימוש" הנתבעת, מלמדת על כך.

התובעים מסתמכים, כאמור, אף על עוולת הגזל ללא קשר לשווי של הנכס, ללא קשר לתמורה שנתקבלה אצל הגזלן מהנכס וללא כל קשר למה שעושה הגזלן עם הנכס (ע"א 655/89 מטלון נ. כף פ"ד מה (3) 845, 850), וכי אין זה גם משנה הלך הרוח, או כוונתו של הגזלן (ע"א 347/90 סודהבל בע"מ נ. ספילמן פד"י מז' (3) 459, בעמ' 472).

לטענת התובעים הסומכים ידיהם על עוולת גניבת העין אשר לה שני יסודות: מוניטין, וחשש סביר להטעיה. לעניין זה לע"א 6316/03 אילן זגגות רכב בע"מ נ' ברוך ובניו זגגות רכב בע"מ (פורסם בנבו):

"המוקד של עוולת גניבת העין, על-פי לשונה, הוא בחשש מפני הטעייה. העוולה קמה, מקום בו אדם גורם לכך שנכס או שירות מבית מדרשו, ייחשבו בטעות כנכס או שירות של אחר. ואולם, לא תוטל אחריות מכוח עוולה זו, אלא מקום בו רכש האחר מוניטין בנכס או בשירות, לאמור 'כי הציבור מזהה את הטובין או את השירותים שבהם מדובר עם עסקו של התובע-נפגע'" (שם, פסקה 5).

8. לעניין המוניטין טוענים התובעים כי מאגרם הינו בעל מוניטין של כ- 25 שנים ובעל ציבור לקוחות יציב וברור אשר יודע כי התובעים מספקים מאגר אשר הינו ייחודי בתחום הנדל"ן. התובעים רכשו את המוניטין שלהם בשל ההשקעה והיצירתיות שהשקיעו במאגר, קרי אימות הנתונים המופיעים בו ותחקור בעלי הנכסים, זאת לעומת מאגרים אחרים הקיימים בשוק שלא עושים זאת (רע"א 371/89 אילן ליבוביץ נ' א. את י. אליהו בע"מ, פ"ד מד(2), 209).

9. אשר לסוגיית עשיית עושר ולא במשפט מפנים התובעים לדברי השופט א' גרוניס, ברע"א 502/04 Buffalo Boots נ' גלי רשת חנויות נעליים, גלי השלום בע"מ ואח' פ"ד נ"ח (5) 487, אשר קבע כי גם מקום בו נדחו טענות המבקשות בעניין הפרת סימן מסחר ובעניין גניבת עין, ניתן לתבוע בעילה של עשיית עושר.

לשיטתם, הנתבעת הפיקה רווחים על חשבון התובעים, זאת ע"י מכירת המאגר שלה המורכב ברובו ממאגר התובעים, ללא כל הרשאה מאת התובעים, תוך הפרת זכויות היוצרים שלהם על המאגר והנתונים המופיעים בו. (לעניין התקיימות שלושת יסודות העילה ראה רע"א א.ש.י.ר נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ ואח', פ"ד נב(4) 289, בעמ' 335, 358-360, 449-450, 465-467 ו- 493 (להלן: "עניין א.ש.י.ר")).

בעניין א.ש.י.ר נקבע כי יש צורך ביסוד נוסף שיהפוך העתקה לכזו המזכה את הנפגע בהשבת ההתעשרות. היסוד הנוסף הוא התנהגות תוך הפרת עקרון תום הלב האובייקטיבי, היינו בנסיבות של תחרות בלתי הוגנת.

לטענתם, קיצור הדרך של העתקת מאגר התובעים שכבר הוכיח הצלחה, קיצור הדרך של היעדר הצורך ביצירתיות, זהו קיצור הדרך המשמעותי ממנו מבקשת הנתבעת להיבנות.

10. התובעים טוענים כי על בית המשפט לפסוק לטובתם סכום שלא יפחת מ- 150,000 ₪, זאת בהתחשב בהפרות הבוטות ובחומרת העוולות שביצעה הנתבעת. לעניין זה הם מפנים לת.א. (י-ם) 7079/05 Destinator Technologies Incorprated נ' סקלה (נבו), שם קבע כב' השופט א' פרקש פיצוי כספי בגין הפרת זכויות יוצרים בסך 300,000 ₪, זאת על מנת להרתיע מפרים פוטנציאליים במיוחד בתחום תוכנות המחשבים שבו מתבצעות העתקות רבות של תוכנות באופן לא חוקי. כן גם בת.א. (י-ם) 6157/04 דוד ("הכי טוב") דבש נ' אדלר חומסקי & ורשבסקי (נבו), נפסק פיצוי כספי לתובע בסך 400,000 ₪ בגין עשיית עושר ולא במשפט ובגין הפרת זכויות יוצרים.

עוד מפנים התובעים לע"א 9678/05 חב' בתימו בע"מ נ' HK-limited-ARRABON, (נבו), שם נקבע כי בקביעת הפיצוי הסטטוטורי יש: "להתחשב, לצורך קביעת סכום הפיצוי, במצבו הנפשי של הכפר, היינו להחמיר פחות עם מפר תמים ולהחמיר יותר עם מפר במתכוון". בהינתן במספר הרב של הפרות בוטות שנעשו במתכוון ע"י הנתבעת, הרי שעל בית המשפט הנכבד להביא זאת בשיקול דעתו בעת פסיקת גובה הפיצוי.

טיעוני הנתבעת

11.מדובר בנתונים יבשים ובעובדות המוחרגים מהגדרת זכות יוצרים ואף שאינם עונים על הגדרת השקעה או פרי עמל. התובעים נוטלים מודעות מכירה/השכרה של נדל"ן המתפרסמות במאגרי צד ג', ולשיטתם מתקשרים טלפונים לבעלי המודעה, מוסיפים פרטים למודעת המכירה בהתאם למידע הנמסר בשיחה, ומפרסמים את המודעה עם התוספת במאגר התובעים. השיחה בין נציג התובעים לבין בעל נכס שפירסם את המודעה, ממנה הוספו נתונים יבשים על הנכס, אינה עונה בכל צורה ואופן על הגדרה של השקעה או פרי עמל אשר נבחנים רק בקשר של המידע הפרטני שנוסף לגבי אותו נכס. שיחת הטלפן אינה מזכה את התובעים בתואר של יוצר יצירה, ואינה עומדת בהגדרת השקעה או עמל של יצירת יצרה ספרותית, ולא ניתן להכיר בתוצרי שיחת הטלפון כ"יצירה ספרותית". כמו כן הנתונים שנאספו והועתקו מכרטיסי הנכסים של התובעים הינם נתונים טכניים ויבשים הכוללים פרטים ועובדות שאין בהם כל יצירתיות או חידוש. די בכך לדעתה להביא לדחיית התביעה. (ראו:ת.א. (ת"א) 1379-06 חוגל בע"מ נ' רביב ערן , שם, פסקה 12 ).

12. לטענת הנתבעת, התובעים מנסים להיעזר במודעה פיקטיבית שהם יצרו, שבה נרשמו כוכביות והמילים טרם תוחקר – אין ספק שאין בכך כדי לענות על הגדרת יצירה, ואף מדובר בשלוש מודעות מתוך 2 מיליון הודעות, שאינן מהוות יצירה כלל. הם לא הצביעו על אף תוספת שלהם במודעות לוח הנדל"ן שמקורה בהתרשמות אישית שאינה נתון טכני או יבש, בניגוד לפסיקה אליה הפנו התובעים, כאמור בסיכומיהם, תוך הטעיה, כאילו נקבע שקמה להם זכות לגבי ההערות האישיות שהוסיפו למאגר.

בהסתמך על פרשת חוגל, טוענת הנתבעת כי כך הם הדברים בדיוק בעניינינו, אין ספק ששיחת טלפון והצגת שאלה לבעל הנכס לגבי נכס שאותו בעל נכס פירסם, מבלי לשתף את בעל הנכס אודות השימוש שייעשה בנתונים שהוא נותן, אינם בגדר מאמץ ניכר ומיוחד ובוודאי שאין בהם כל חידוש ויצירתיות.

13. כן טוענת הנתבעת, כי קיימים הבדלים ניכרים בין כרטיסי הנכסים לבין אתרי הנתבעת והתובעים, ומדובר בשונות בולטת, ולמעשה אין כרטיס נכס אחד זהה בכל הנתונים, ונתונים רבים המופיעים בכרטיס אחד אינם מופיעים בכרטיס שממנו נטען כי הועתק, ולהיפך.

טענות נוספות של הנתבעת הינן:

א. התובעים לא הציגו חוות דעת.

ב. התובעים אינם מקור עצמאי היוצר מודעות נכסים.

ג. אין לתובעים בעלות בנתונים שהוספו.

ד. אין כל דמיון באופן הצגת הנתונים ו/או באופן סידורם.

ה. כרטיס הנכס של קוד נדל"ן אינו מאפשר כל אבחנה לגבי מקור ההערות או הנתונים.

ו. התובעים אינם יכולים להצביע על היצירה שלהם המוגנת לכאורה בזכות יוצרים.

ז. העדר כל דמיון בין מערכת bmby.expert לתוכנות התובעים.

ח. אין כל העתקה של מאגר הנתונים של התובעים.

ט. איסוף הנתוים ממספר מאגרי נתונים אינו פסול ומהווה אלמנט חשוב בתחרות שיש להגן עליו.

י. לא בוצע כל עיון בתוכנות מידן.

יא. התובעים אף אינם מגבילים בשום אופן בהסכם את מרבית המשתמשים במאגריהם מלבצע כי שימוש שהינו העתקה ו/או שימוש מסחרי אחר.

לכל הסוגיות הנ"ל, מפנה הנתבעת לתצהירים והנספחים שהוגשו, כמפורט בסיכומיהם.

14. הפוסל במומו פוסל –הנתבעת מציינת כי מאגר התובעים בנוי על נטילת מודעות פרסום המפורסמות בלוחות נדל"ן של חברת yad2 ו- winwin והתובעים מבצעים נטילה זאת ללא הרשאה בניגוד לתנאי השימוש המפורשים באתרים אלה!

כמו כן טוענת הנתבעת כי התובעים לא באו בידיים נקיות בבקשה לסעד זמני, אשר הוגשה ללא כל התראה מוקדמת שם טענו שרק לאחרונה נודע להם שב.מ.ב.י מערכות תוכנה בע"מ משווקת תוכנה הכוללת לוח נדל"ן. בעוד, כאמור, בין הצדדים קיימת היכרות ארוכת שנים, והתובעים אף הודו בסיכומיהם כי בעבר העניקו לנתבעת גישה לאתר התובעים, וכאמור התובעים אף היו שותפים במשרד תיווך "קשת" אשר רוכש מנוי מאת הנתבעת, כך שהכל היה ידוע להם תקופה ארוכה, וכן כי התובעים לא הוכיחו מה הרווח שנצמח בידי הנתבעת כתוצאה מההפרות הנטענות, ולא הוכיחו מה היה היקף ההשקעה שלהם והחיסכון של הנתבעת כתוצאה משימוש בפירות ההשקעה האמורה, ודין תביעה זאת להדחות.

לפיכך מבקשת הנתבעת לדחות את התביע הולחייב על התובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

הכרעה

15.עיינתי בכתובים, בסיכומים, ואף בתשובת התובעים לסיכומים (אם כי לא פירטתי לעיל את דבריהם שם). מכל האמור עולה כי התובעים מבקשים לפסוק את מלוא הסכום ברף העליון של ההסדר הדיוני, וכי הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה, דהיינו לא לפסוק ולו 1 ₪ בודד, ולחייב את התובעים בהוצאות ושכ"ט עו"ד.

שקלתי את דברי הצדדים, ולאור כל החומר שלפני אני פוסק כי הנתבעת תשלם לתובעים סך של 70,000 ₪ וכן תשא בשכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪. שני הסכומים ישולמו תוך 20 יום שאם לא כן ישאו ריבית והצמדה כדין עד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"א חשון תשע"ב, 08 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

חתימה

Creative Technology by inManage  |  בניית אתרים   |   פרנקל - משרד עורכי דין, רחוב מגל 36 סביון מיקוד: 5652836 טל: 0737-99-7797 פקס: 0737-99-7794   |   קישורים   |   תנאי שימוש