דיני אינטרנט - פורטל ישראלי למשפט ואינטרנט
תפיסת חומר מחשב - ע"ח 800-12-11 משטרת פ"ת נ' דניס
06.01.2012
בית משפט המחוזי מרכז בתאריך: 18/12/2011



ע"ח 800-12-11
בפני:  1. כב' השופט/ת מיכל ברנט
ה משיב:  1. משטרת פתח תקווה
 - נגד -  
undefined:  1. שאול דניס

החלטה
ערר על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (השופט נ. שטרנליכט) בה"ת 44075-11-11 מיום 30.11.11 במסגרתה הורה בית משפט על השבת התפוסים, מחשבים, לידי המשיב.

במסגרת חיפוש שנערך בעסקו של המשיב ביום 09.11.11, ברחוב העמל 58 בפתח תקווה נתפסו מחשבים מכוח צו שנתקבל ביום 02.11.11.

בקשה להשבת תפוס הוגשה ביום 23.11.11 והחלטה להשבתו ניתנה כאמור.

בצו החיפוש נכתב כי החיפוש/תפיסה מתבקש בשל חשד לביצוע עבירה של "הפעלת מקום הימורים". 

העוררת טענה כי סמכות תפיסת המחשבים קמה לה מכוח סעיף 235(ב) לחוק העונשין ועל כן אינה מוגבלת בזמן לתפיסתם ולפיכך שגה בית משפט קמא עת הורה על השבתם ועל כי חדלה העוררת בעשייתה. מנגד טען המשיב כי העוררת שואבת סמכותה מכוח סעיף 32(ב) לפקודת סדר הדין הפלילי המגביל את סמכות תפיסתה ל- 48 שעות אלא אם ביקשה הארכה מבית משפט – דבר שלא ארע במקרה שבפנינו ולפיכך תפסה בתפוסים שלא כדין.

סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי קובע, כי - 

"(א)רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.

(ב)על אף הוראות פרק זה, לא ייתפס מחשב או דבר המגלם חומר מחשב, אם הוא נמצא בשימושו של מוסד כהגדרתו בסעיף 35 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, אלא על-פי צו של בית משפט; צו שניתן שלא במעמד המחזיק במחשב או בדבר המגלם חומר מחשב, יינתן לתקופה שאינה עולה על 48 שעות; לענין זה לא יובאו שבתות ומועדים במנין השעות; בית משפט רשאי להאריך את הצו לאחר שניתנה למחזיק הזדמנות להשמיע טענותיו".

סעיף 235(א) לחוק העונשין קובע כי - 

"היה לשוטר יסוד סביר להניח כי כלים או מכשירים, כרטיסים או כל דבר אחר שימשו לארגונם או לעריכתם של משחק, הגרלה או הימור אסורים, רשאי הוא לתפסם, ורשאי הוא לתפוס כספים, או דבר אחר, שהיה לו יסוד סביר להניח שנתקבלו כתוצאה מארגון המשחק, ההגרלה או ההימור האסורים או מעריכתם".

עסקינן בשתי מערכות דינים נפרדות המסדירות את סמכויותיו של שוטר לתפוס חפצים, כאשר סעיף 235 לחוק העונשין מייחד את התפיסה לכלים ומכשירים המשמשים למשחקים והימורים אסורים. כן המבחן בסעיף זה את העבירה הינו בחינה לעבר – יסוד סביר להניח כי החפצים שימשו לביצוע העבירה הנ"ל. מקום שהחשש או היסוד הסביר להניח הינו לעתיד יוכל השוטר לשאוב את סמכותו לתפוס את החפצים מכוח הפסד"פ – כאשר במסגרת הוראה זו חששו יכול להיות לגבי כל עבירה ולאוו דווקא לגבי הימורים ומשחקים אסורים.

סניגורו של המשיב הגיש מספר רב של פסקי דין שיש בהם לדבריו לתמוך בעמדתו. ביניהם החלטתו של כבוד השופט מודריק בב"ש 91637/03 אשר תמצתה את ההלכה בעניינינו עת ביקש ליתן הסבר מדוע אובחן עניינו של המחשב במסגרת הפסד"פ ולא במסגרת חוק העונשין (ראה עמוד 7 להחלטה) וכלשונו – 

"היית יכול להקשות שאם סברתי נכונה מה טעם ראה המחוקק לדבר בשני לשון ולהחיל את מגבלת הצו השיפוטי רק לתפיסת מחשבים על פי סעיף 32 לפסד"פ ולא ראה להחילה על תפיסה לפי סעיף 235 לחוק העונשין? כלום אין ללמוד מהעדר סייג לתפיסת מחשב ששימש להימורים, לפי סעיף 235 לחוק העונשין שמותרת תפיסת אותו מחשב בידי שוטר גם לפי סעיף 32 לפסד"פ?

תשובתי לכך היא שהמחוקק ראה להבחין בין נסיבות שבהן יש לשוטר יסוד סביר להניח שבוצעה, באמצעות מחשב, עבירת הימורים, לבין נסיבות שבהן מתקיים יסוד סביר להניח שעבירה כזאת תבוצע. בהתבוננות אל העבר קל, יחסית, לשוטר להעריך את מטרת המחשב ותכלית השימוש בו בעסק. כשמדובר בנסיבות הצופות פני עתיד, הדברים עמומים יותר ומן הראוי ששופט ייתן בהם את דעתו לנאותות הליך התפיסה".

במקרה שבפנינו פנתה המשטרה לקבלת צו ובמסגרתו הוצהר כי "נעברה עבירה של הפעלת מקום הימורים".

כבוד השופטת קמיר-וייס נעתרה לצו והורתה על תפיסת מכונות הימורים אסורות וזאת לאחר שהובאו בפנייה ידיעות שביססו הבקשה. כפי שעולה מהדיון שהתקיים בפני בית משפט קמא וכן מהחלטה נשוא הערר, התשתית הראייתית לגבי המחשבים – כי בוצעו באמצעותן עבירות הימורים, הינה מוצקה.

לפיכך, עולה כי במועד בקשת הצו היה למשטרה "יסוד סביר להניח", היינו ראיה כלשהי, המבססת סבירותו של החשד, תהא זו ראיה שנתפסת במישרין בחושיו של מי שמחליט על המעצר או ראיה הבאה לו ממקור הנראה בעיניו בתום-לב, כמהימן לכאורה (ראו: בג"ץ 465/75 דגני נ' שר המשטרה פ"ד ל(1) 337) כי אותם מחשבים שנתפסו שימשו בעבר למשחקים אסורים – לפיכך היה בסמכותם, ללא צו שיפוטי ללכת ולתפוס את המחשבים מכוח סעיף 235 לחוק העונשין. יחד עם זאת הגם שקיבלו צו שיפוטי, למען הזהירות ומכוח הפסד"פ אין בכך כדי לשלול את סמכותם להחזיק כיום במכשירים – מחשבים, מכוח חוק העונשין. 

לפיכך הערר מתקבל.

הנני מורה כי המחשבים יוותרו בידי העוררת.

ניתנה היום, כ"ב כסלו תשע"ב, 18 דצמבר 2011, במעמד הצדדים.



Creative Technology by inManage  |  בניית אתרים   |   פרנקל - משרד עורכי דין, רחוב מגל 36 סביון מיקוד: 5652836 טל: 0737-99-7797 פקס: 0737-99-7794   |   קישורים   |   תנאי שימוש