לטענת התובעת נודע לה הדבר במקרה ביולי 2006, בעקבות שיחת טלפון עם לקוחה מתעניינת אשר הפנתה את תשומת לב התובעת לקיומו של אתר האינטרנט העושה שימוש תחת שם מתחם דומה עד כדי להטעות.

 לאחר ביקור באתר המדובר נדהמה התובעת לגלות בנוסף דמיון בעמוד השער לזה של אתר האינטרנט שלה עצמה.

עקב כך, הגישה התובעת תביעת פיצויים ובקשה למתן צו מניעה זמני, האוסר על הנתבעים לעשות שימוש בשם הדומיין דלעיל, וכן צו האוסר על הנתבעים לעשות שימוש בשם "המכינה לעיצוב ואדריכלות בע"מ`.

בהחלטתו מאוגוסט 2006 הורה בית המשפט כי הנתבעת תערוך את כל התיקונים עליהם הצהירה, בין היתר - הותרת המילה `שורשים` באתר האינטרנט שלה על מנת למנוע הטעיה ותיקון השלט המוצב בכניסה למכינה, כך ששם הנתבעת יוצג בשמה המלא כ`שורשים מכינות לעיצוב ואדריכלות`. כמו כן, אושר שינוי שם אתר האינטרנט של הנתבעת כך שייתווספו לו האותיות .`sho`

בקשר לטענות התובעת להטעיית הציבור על ידי שימוש הנתבעת בשם דומיין דומה לזה של התובעת הוחלט ע"י בית המשפט מפי כב` השופט רביד:

א. במהלך התביעה לא הובאה כל ראיה המוכיחה כי התובעת רכשה מוניטין, בשם המתחם שלה ובשמה כחברה באופן בו יקשרו לקוחות בין השירותים שהיא מציעה אליה דווקא.

בנוסף, לא הוכח כי התובעת רכשה מוניטין בשימוש במילה `מכינה`, בהיות מילה זו שם גנרי, אשר אינו זוכה להגנה מעצם הגדרתו כגנרי. הוכחת מוניטין היא תנאי הכרחי לעניין יצירת עוולת גניבת עין. לכן, ומכיוון שלא הוכח קיומו של מוניטין, אין צורך לדון בשאלה האם שם המתחם של הנתבעת מהווה הטעיית הציבור, ומכאן שדינה של הטענה בדבר גניבת עין להידחות.

ב. מדרך התנהלות הנתבעים ניתן להסיק שרצונם היה לפרסם את המכינה באופן שיטעה את הלקוחות הפוטנציאליים לחשוב שהיא המכינה התובעת למרות שידעו, או לפחות היה עליהם לדעת, כי המידע אינו נכון ומטעה.

לפיכך, שימוש הנתבעים בשם מתחם הדומה לשמות המתחם של התובעת על רקע עיסוקם הדומה של הצדדים והדמיון בשמותיהם, מהווה תיאור כוזב" לגבי עסקי הנתבעת.

ג. התביעה לא הוכיחה כי הנתבעים מנעו גישת לקוחות לשירותי התובעת באמצעות השימוש בשם מתחם דומה.

לכן, ובהתחשב בשינויים שבוצעו בפועל בשם המתחם של הנתבעת ובשמה בפרסומיה השונים, ניתן צו מניעה קבוע שלא להשמיט משם המתחם הנוכחי את המילה `sho`, ובנוסף לפצות את התובעת בסכום של 20,000 ש"ח ולשאת בהוצאות המשפט בגובה 25,000 ש"ח.

חשיבות החלטה זו בכך כי בית המשפט מקבע את חשיבותו של שם המתחם כגורם דומיננטי במוניטין של גוף עסקי ומשכך בית המשפט רואה בשם המתחם חלק בלתי נפרד מן המרכיבים המסחריים המהווים את הקניין הרוחני של בית עסק.

יש לציין כי בשנים האחרונות אף קיימת מגמה הולכת וגוברת לרישום שמות מתחם כסימן מסחר וזאת מתוך מטרה להגן עליהם סטטוטורית ולמנוע מצב כדוגמת המקרה המובא כאן.