דיני אינטרנט - פורטל ישראלי למשפט ואינטרנט
סמכות שיפוט בינלאומית באינטרנט
12.03.2007

החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים א` 2143/04 חיידרוב נגד דריפסקה קובעת כי בית משפט בישראל לא ידון בתביעת לשון הרע בגין פרסום שנעשה בעיתון בחו"ל, גם אם פרסום זה הועתק לאתרי אינטרנט הנצפים בישראל.
 
סיפור המעשה כפי שמובא בהחלטה מתאר ראיון שפורסם בעיתון צרפתי בו ככל הנראה השמיץ הנתבע את התובעים.
בשל כך הוגשה בצרפת תביעת לשון הרע שנדחתה מחמת התיישנות (בחוק הצרפתי התיישנות בתביעת לשון הרע היא לאחר שלושה חודשים).
משכך הוגשה ע"י התובעים תביעה בישראל ובית המשפט המחוזי נדרש להכריע במסגרתה במספר שאלות משפטיות מקדמיות.
 
אני בחרתי להתמקד בשאלה משפטית אחת והיא האם עצם הופעתו של אתר אינטרנט במדינה מסוימת (מבחן משתמש הקצה) מקנה לבית המשפט באותה המדינה סמכות לדון בתביעות אזרחיות או פליליות הנוגעות לאותו האתר.
 
שאלה משפטית זו אינה פשוטה שכן באם נקבע כי סמכות מקומית נרכשת בכל מקום בו האתר נצפה פירוש הדבר כי כל אתר אינטרנט יוכל להיתבע בכל מקום על פני הגלובוס, דבר שיכול לגרום להתמוטטות כלכלית של אתרים קטנים מול עוצמתם של האתרים הגדולים ויכול לגרום בנוסף לגורמים אינטרסנטים להגיש תביעות סרק נגד אתרים רק בכדי לגרום להם לקריסה כלכלית על מנת למנוע תחרות.
 
מצד שני, אם נקבע כי סמכות שיפוט כנגד אתר אינטרנט היא רק במקום הימצאות שרתיו או מפעיליו, מכאן שהריבונות השיפוטית של מדינות תיעלם כלא הייתה ולא תהיה יותר משמעות לחקיקה פנים מדינתית ונורמות חברתיות ודתיות.
 
בית המשפט המחוזי נדרש בהחלטתו לחפש אחר "הפורום הנאות" לדון בתביעה ולאחר דיון הוחלט כי בשל כך שהראיון התקיים בצרפת, ע"י עיתונאים צרפתים ובעיתון צרפתי אזי הפורום הנאות הוא בית משפט בצרפת.
 
החלטה זו נוגדת לכאורה את "מבחן משתמש הקצה" כפי שהתגבש ממספר פסקי דין בהם פרשת ויקטור צ`נדלר, JWG נגד AHAVA, פרשת יאהו בצרפת, לנדאו נגד חסון ופרשת מראות אימאג` אולם לדעתי ההחלטה נבעה מכך שבית המשפט סבר כי העוולה לא נתקיימה ע"פ דרישת החוק בישראל ולכן לא ראה לנכון לדון בתיק. על כן, לא הייתי ממהר להסיק שבית המשפט ביטל את "מבחן משתמש הקצה" אלא לכל היותר קבע כי אינו מתאים למקרה הנ"ל.
 
בהערת אגב, בשל הבעייתיות של "מבחן משתמש הקצה" לפיו אתרי אינטרנט יידרשו להתאים עצמם לכל חוקי מדינה בנפרד דבר שאיש אינו מצפה שיקרה, ראוי אולי לאמץ מודל משפטי משופר כגון "מודל ההתאמה למשתמש הקצה" לפיו במקרה של הפרת חוק טריטוריאלית תינתן אזהרה לאתר המפר לפיה צפויים להינקט נגדו הליכים ותינתן לו שהות של מספר ימים על מנת לקבל ייעוץ משפטי מקומי ולתקן את ההפרה, להתאים את פעילותו לחוקי המדינה או לחלופין לבחור לנהל הליך משפטי במדינה עצמה בכפוף לחוקיה.
 
מודל זה נראה לי הולם את רוח האינטרנט והגלובליזציה ומאפשר מחד פעילות עסקית נרחבת ללא חשש ומאידך שמירה על נורמות חברתיות, דתיות וטריטוריאליות ללא פגיעה בזכותה של מדינה לשמור על חוקיה.

 

 

 
 
 
 
 
 
 
Creative Technology by inManage  |  בניית אתרים   |   פרנקל - משרד עורכי דין, רחוב מגל 36 סביון מיקוד: 5652836 טל: 0737-99-7797 פקס: 0737-99-7794   |   קישורים   |   תנאי שימוש