בית משפט השלום בת"א דחה בהליך תא (ת"א) 45464/04 עיזבון המנוח טאהר מוחמד זייד ז"ל נ' מדינת ישראל את בקשת המדינה להגיש כראיה במשפט נזיקין תדפיס שהוצא מאתר האינטרנט של החמאס ובו עדות כי טאהר מוחמד זייד, תושב הכפר יעבד ליד חברון, הוא איש החמאס.
במשפט נתבעת המדינה ע"י משפחתו של זייד, שהיה בן 17 במותו, לפיצויים לאחר שזה נהרג בפעילות של ישראל. המדינה, מצידה, ביקשה להוכיח כי מדובר באיש חמאס וכי על כן, בהתבסס על חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), היא פטורה מאחריות כלפי מי שניזוק בעת שפעל בשליחותו או מטעמו של חבר או פעיל בארגון מחבלים.
השופט, יחזקאל הראל, קבע כי למרות שעובדת משרד הביטחון, העוסקת בהוצאת מידע מאתרי אינטרנט, איתרה באתר של ארגון החמאס הודעה ובה נאמר כי זייד, בן 17, מת מפצעים שנפצע ע"י כוח ישראלי וכי מדובר בשהיד שהיה פעיל בתנועת הסטודנטים של המסגדים, הרי שתרגום מידע שהופיע כביכול באתר האינטרנט של החמאס אינו בבחינת ראיה שעפ"י פקודת הראיות צריכה להיות בגדר דבר מה שנרשם במסמך רשמי.
השופט קבע כי המסמך לא עומד בתנאים לפי הסעיפים רלוונטיים בפקודת הראיות- 35 ו-36. השופט קבע: "על מנת שמסמך יהווה רשומה מוסדית עליו לעמוד בתנאים הקבועים בפקודת הראיות. בענייננו, מדובר בהודעה שהתפרסמה באתר אינטרנט כלשהו אשר לטענת הנתבעת הינו אתר האינטרנט של תנועת החמאס. מאחר ואין מדובר לטעמי ברישום אשר נערך במהלך פעילותו הרגילה של מוסד ומשאין מדובר באיסוף נתונים ודרך עריכת רשומה אשר יש בהם כדי להעיד על אמיתות תוכן הרישום, ההודעה אינה בבחינת רשומה מוסדית".
מאחר והתדפיס המופיע באתר האינטרנט הינו בבחינת עדות שמיעה, הדרך להגשתו הינה באמצעות עד היכול לאשר את תוכנו ולהיחקר עליו בחקירה נגדית.
בענייננו, הדרך האפשרית להגשת התדפיס הינה באמצעות עד היכול לאשר את תוכן ההודעה, כלומר: מפרסם ההודעה או עורך האתר בו פורסמה ההודעה. התדפיס לכשעצמו הינו בבחינת עדות שמיעה ואין לקבלו כראיה.
לכל ה"חדשות" 