ביהמ"ש העליון (רע"א 4447/07 רמי מור נ' ברק אי.טי.סי (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע"מ), פסק כי, אין אפשרות לחשוף את פרטיו של גולש אנונימי בהליך אזרחי וכי הדרך היחידה לחשוף את פרטיו הינה באמצעות הגשת תלונה פלילית במשטרה.
מפסק הדין עולה כי, השופטים אליעזר ריבלין ואדמונד לוי שהיו בדעת הרוב תמכו בתפיסה לפיה יש להגן על שתי זכויות יסוד חשובות: הזכות לפרטיות וחופש הביטוי בתחום הוירטואלי. השופט ריבלין ציין כי: "ניתן לומר כי במידה רבה האנונימיות עושה את האינטרנט למה שהוא, ובלעדיה ייגרע מן החופש במרחב הווירטואלי". והוסיף כי, "השמירה על האנונימיות משרתת תכליות חשובות בהקשר של חופש הביטוי. האנונימיות היא לעיתים תנאי לעצם האפשרות והנכונות להתבטא, ופעמים האנונימיות היא גם חלק מן המסר הגלום בביטוי".
השופטים ציינו כי, עצם בקשת החשיפה של פרטי הגולש הנה סעד בעל השלכות חמורות : "הסעד שמתבקש בענייננו הוא חריג. מדובר בניסיון לרתום, עוד בטרם משפט, את מערכת המשפט ואת הצד השלישי לצורך קיום חקירה שתביא לחשיפת זהותו של מעוול על-מנת שניתן יהיה להגיש נגדו תביעה אזרחית. מדובר למעשה בהליך מעין-חקירתי שבית המשפט מגויס לו בהליך מקדמי במתכונת כזו או אחרת. הליך זה אינו טריביאלי, הוא מערב שיקולי מדיניות מורכבים והוא מצריך הסדרה חקיקתית".