השופט ברנר פסק לטובת התובעת בתא (ת"א) 18254/07 קרן אפרים נ' דפוס יעיל בע"מ. התביעה עוסקת בהפרת זכויות יוצרים של שיר. מעובדות המקרה עולה כי התובעת חיברה שיר בחרוזים לרגל חתונת חברתה שנמסר להדפסה על גבי הזמנה בבית הדפוס של הנתבעים, אך הנתבעים המשיכו להשתמש בשירה של התובעת והדפיסו את השיר גם על הזמנות חתונה אחרות, ובכך הפרו את זכות היוצרים של התובעת, למרות שזו פנתה מספר פעמים לנתבעים בבקשה לשלם לה פיצויים, אך הם לא נענו.
בית המשפט קבע כי זכויות היוצרים של הנתבעת הופרו והוסיף : "העובדה שהושקע זמן קצר ביותר בחיבור השיר, היא כשלעצמה אינה שוללת את זכות התובעת להגנת זכות יוצרים. די במידה מינימאלית של השקעה ויצירתיות על מנת שיצירה תזכה להגנה בתור יצירה ספרותית. גם העובדה שהשיר איננו יצירת מופת ספרותית, לשון המעטה, אינה שוללת את זכות התובעת ליהנות מזכות היוצרים בו".
התובעת טענה כי מדובר ב12 הפרות נפרדות שבוצעו במקרים שונים, עבור לקוחות שונים ולכן לא ניתן לראות בכך אקט מפר אחד, ובהתאם לזאת יש לפסוק את גודל הנזק. התביעה שהגישה התובעת עמדה על פיצויים בסך של 1,130,000 ₪. התובעים טענו להגנתם כי מדובר בתביעה חמדנית ושהתובעת כלל איננה הבעלים של היצירה. כמו כן טענו הנתבעים שבגין כל שתים עשר ההזמנות המפרות הפיקו רווח כולל של לא יותר מ3,600 ₪.
בית המשפט קבע כי סוגיית הפיצוי הסטטוטורי מוסדרת ע"י סעיף 3א לפקודת זכות יוצרים (למרות שסעיף זה בוטל עם חקיקתו של חוק זכות יוצרים, תשס"ז- 2007, ההפרה בוצעה לפני התיקון). סעיף 3א לפקודה קובע כי ביהמ"ש רשאי לפסוק לזכות התובע פיצויים ללא הוכחת נזק בגין כל הפרה בשיעור שלא יפחת מ- 10,000 ₪ ולא יעלה על 20,000 ₪. לביהמ"ש נתון שיקול דעת להפחית מן הפיצוי הסטטוטורי ואף לבטלו. השופט חגי ברנר קבע כי בגין שלוש ההפרות האחרונות יש הצדקה לפסוק את מלוא הפיצוי בסך של 20,00 ₪ לכל הפרה, מכיוון שהנתבעים הפרו את זכות היוצרים של התובעת ביודעין, למרות שהתובעת פנתה אליהם מספר פעמים וטענה כי הם מפרים את זכויות היוצרים של יצירתה. בנוסף, קבע השופט ברנר את הפיצוי בגין תשע ההפרות הראשונות על סכום של 3,000 ₪ לכל הפרה.
לבסוף, פסק בית המשפט, פיצוי כולל לו זכאית התובעת בגין הפגיעה בזכות היוצרים החומרית בסך 87,000 ₪.כמו כן ישלמו הנתבעים לתובעת הוצאות משפט בסך 4,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ₪.
לכל ה"חדשות" 