25.06.2011
כנגד הנאשם הוגש, בתאריך 5/5/2010 , כתב אישום שייחס לו עבירה של חדירה לחומר מחשב
שלא כדין – עבירה לפי ס' 4 לחוק המחשבים, התשנ"ה – 1995 בתאריך 7/2/2011 קבעתי כי הנאשם ביצע את העובדות שיוחסו לו בכתב אישום המתוקן. מדובר בכתב אישום, שתוקן במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים.
16.01.2011
בתאריך 29.12.10 התקיים דיון בתביעה זו. הנתבע 1 לא התייצב לדיון וזאת למרות שזומן
כדין (ראה דברי הנתבעת בפרוטוקול על כי הנתבע 1 לא יכל להפסיד יום עבודה, לצורך
הדיון). התובעים והנתבעת העידו בפני וסיכמו טענותיהם. כן העידה עדה נוספת מטעם
התובעים אשר התלוותה אליהם לבדיקת הרכב.
התובעים הגישו את תמונת הרכב שפורסם באינטרנט ממנה עולה, כי בתמונת מופיע רכב
שמספרו שונה מהרכב. יחד עם זאת, לא הוצגה המודעה עצמה ולא ניתן לדעת מה המלל
המדויק שפורסם במודעה.
16.12.2010
רקע עובדתי:
א) תביעה זו הוגשה בחודש ינואר 2008 נגד "פלונית" ונגד שירותי בריאות כללית.
.( (המשיבה 1
ב) במסגרת בש"א 152863/08 ביקש ב"כ התובעת – המבקשת להורות למשיבה 1 וכן
למשיבה 2 "דוקטורס – אתר אינטרנט", לחשוף את כל הפרטים המזהים שיש
בידה אודות אותה פלונית אשר כינתה את עצמה בכינוי "ורד", כאשר היא
השתמשה בשירותי הפורום בשם "היריון ולידה" של המשיבה 1 ובפורום של
המשיבה 2 " לרבות כל פרט מזהה אודות אמצעי הקשר האלקטרוני שבהם הוא
שם ושם משפחה, כתובת, ותיבת דואר ,IP משתמש, כמו ספק אינטרנט וכתובת
אלקטרוני".
08.07.2010
במסגרת פסק-הדין נשוא ערעור זה הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו למערערת לחשוף את כתובת ה- IP של גולש אנונימי באינטרנט בפני המשיבים 2-1, אשר מבקשים לפתוח בהליכים משפטיים נגדו.
07.04.2010
במסגרת פורום באתר אינטרנט פורסמו הודעות אנונימיות לגבי המבקש – מטפל אלטרנטיבי במחלות עור. המבקש סבור כי הודעות אלה מוציאות את דיבתו רעה והוא חפץ להגיש בגינן תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע). דא עקא, שאין הוא יודע את זהות הנתבע שכן ההודעות הן כאמור אנונימיות. לכן פתח המבקש בהליכים כנגד המשיבה, שהיא ספקית הגישה לאינטרנט (ISP – Internet Service Provider), ודרש כי זו תגלה נתונים שברשותה אשר יאפשרו לחשוף את זהותם של הגולשים-המפרסמים. חשיפת הזהות נעשית באמצעות כתובת ה- IP (Internet Protocol), שנלווית לכל הודעה שכותב גולש ברשת האינטרנט.