עיתון "דה מרקר" מדווח על ההשפעה של גישתו של השופט ריבלין על הערכאות הנמוכות בעניין חשיפת פרטי גולשים.

בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, דחה את הבקשה של חברת ברוקר טוב לחשוף את זהותו של בעל חשבון ג'ימייל כדי שיוכלו לתבוע אותו על הפרת סימן מסחר, בע"א 1622/09 גוגל ישראל בע"מ נ' חב' ברוקרטוב.

עיתון "דה מרקר" מדווח על הכנס שעסק ב"אתיקה של הטוקבקים: היבטים משפטיים ותקשורתיים". בכנס, אמרה ד"ר מיכל אגמון, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, כי השיח הציבורי נקבע במידה רבה על ידי סטודנטים למשפטים ופסיכולוגיה שמסננים טוקבקים.

בית המשפט העליון פסק השנה בעד האנונימיות ברשת. שם נאמר כי האפשרות של הגולשים להגיב באנונימיות היא חלק מחופש הביטוי. "האינטרנט הוא 'כיכר העיר' החדשה שהכל שותפים לה. המדיום החדש - המרחב הווירטואלי - מצוי בכל ופתוח לכל... זהו אפוא אמצעי דמוקרטי מובהק, המקדם גם את עיקרון השוויון ומציב מחסום בפני התערבות שלטונית ובפועל רגולטיבית בחופש הביטוי".

ביהמ"ש העליון (רע"א 4447/07 רמי מור נ' ברק אי.טי.סי (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע"מ), פסק כי, אין אפשרות לחשוף את פרטיו של גולש אנונימי בהליך אזרחי וכי הדרך היחידה לחשוף את פרטיו הינה באמצעות הגשת תלונה פלילית במשטרה.

ביהמ"ש אישר במסגרת תיק ת"א 23493-01-10 קיטשן-ליין אורי בע"מ נ' 012 סמייל תקשורת, לחשוף את פרטיו האישיים של גולש אנונימי, אשר לטענתה של העותרת גלש באתרי אינטרנט ועשה שימוש לרעה על מנת לפגוע בשמה הטוב.